עצירת המלחמה פירושה כניעה לאויב, ומזמינה עלינו את הטבח הבא על פי המשוואה הפשוטה – טבח שחיתה ואונס, מביאים את צה״ל לצאת לסבב משודרג שבסופו מדינת ישראל נכנעת, קרי, מפסיקה את המלחמה ומשחררת אלפי מחבלים. התוצאה – גבולות יפרצו ואנשים יסתובבו מבוהלים ומפוחדים.
יותר ממה שאנו ערבים לשלום החטופים, אנו מחוייבים לחיי עם חופשי בארצנו, שלא מוכן להשחט יותר כפי שאירע באשוויץ או בטבח שמחת תורה. דורות של לוחמים לא מסרו את נפשם בשביל חוזה פרטי בין החייל למפקדו.
הלוחמים ששבו מן החזית אומרים במפורש: ״אנחנו דורשים נצחון״. הם יוצאים לקרב כדי להבטיח את שלום עם ישראל בארצו. לא שבנו ארצה כדי ׳לחזור הביתה בשלום׳. אם זו התכלית, אין מה לצאת לקרב. אלא שבנו אחרי אלפיים שנות גלות כדי שנוכל לחיות כאן בבטחה.
את האמת הפשוטה הזו כולם יודעים, אבל עקב לחץ תקשורתי כולם שותקים. ברפש השקט קונים שלווה לזמן מסויים אך מפקירים את הדורות הבאים קדימה. אם אין ביכולתנו על חצי מליון החיילים המגוייסים להשמיד אויב בסדר גודל של החמאס – לא תהיה לנו זכות קיום כאן. השלב הבא יהיה להחזיר את המנדט הבריטי, ומשם אל מרתפי השואה.
אירוע 7 באוקטובר הוא אירוע תנכי היסטורי, וכך גם צריכות להיות תוצאות המלחמה. הדם של הלוחמים שנפלו בקרב לא פחות אדום משל החטופים! כל מי שנוהג אחרת ומערב שיקולים פרטיים של לחץ המשפחות, לא ראוי להנהיג את עם ישראל.
